דבר הנשיאה המייסדת - פרופסור רות גביזון
אני שמחה להציג בפניכם את מרכז מציל"ה– מרכז למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית.
אני מודה שממש לא רציתי להקים ארגון. עשיתי את זה כי פתאום התברר לי שהמון דברים חשובים לי, שחשבתי שהם מובנים מאליהם ומונחים בקופסא– הם בעצם פגיעים. שיש המון אנשים שחושבים שהם לא מוצדקים. ושאם לא נעשה מעשה– אולי נאבד אותם. וחשבתי גם שיש הרבה אנשים בארץ הזאת שחושבים כמוני– וגם הם מוטרדים– ויחד נוכל לפעול.
שנים הדגשתי בפעילותי יסודות אוניברסליים של זכויות אדם, הומניזם וליברליזם. רציתי שהמדינה שלי תכבד את הערכים החיוניים האלה גם כאשר היא נאבקת על קיומה ועל זהותה. נולדתי למציאות שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ששפתה עברית, ושהתרבות הציבורית שלה היא עברית. מבחינתי, זה היה מצב טבעי. הוא נהיה הישג מלהיב כאשר למדתי על ההיסטוריה של העם היהודי ועל השואה. על תחיית השפה ועל הציונות. על ההעפלה ועל ההגנה. חשבתי שאפשר וצריך ליישב את היכולת ואת הזכות של יהודים שתהיה להם מדינה עם הזכות של הערבים לעצמאות ולכבוד. חשבתי שצריך לתת מקום בארץ למכלול הגישות אל היהדות– ולא לתת מונופולין על היהדות לגישות דתיות– או אנטי-דתיות– אל התרבות העשירה והייחודית הזאת. שחשוב לקיים פה מקום שיוכל להיות מקור לתכנים של קידמה ומוסר וערכים יהודיים.
אבל התברר לי שיש כאלה השוללים את זכותם של יהודים לעצמאות, להגדרה עצמית ולביטחון. חלקם גם נאבקים על מנת לבטל את מימושה במדינת ישראל. שיש גם כאלה הרוצים לקיים בישראל כפייה דתית. אחרים מוכנים להפקיר את זכויות האדם כדי לשמור את ייחוד המדינה. יש גם אחרים הרוצים למחוק את הייחוד היהודי– היסטורי, לאומי דתי ותרבותי– של המדינה ולהפוך אותה ל"מדינה ככל המדינות". הצירוף של כל אלה עלול לגרום לשחיקה של ממש ביכולת של ישראל להתקיים כמדינה יהודית, וביכולת של יהודים לחיות בה בעצמאות.
אני חושבת שחשוב לפעול כדי שסכנות אלה לא תתממשנה. שמוצדק לעשות זאת. שיש הרבה מה לעשות– ושצריך להתארגן על מנת לעשות זאת. זה מה שמרכז מציל"ה רוצה לעשות. זה מה שאני רוצה לעשות במרכז מציל"ה. אני מודה לכל אלה שתומכים במציל"ה– ואשמח אם גם אתם תיצרו קשר ותצטרפו למחשבה ולמעשה.