חיבורה של פרופסור רות גביזון לבחינת עיגון חוקתי של המדינה כיהודית דמוקרטית
מזכר זה מסכם את הכנס שהתקיים באוקטובר 2012 בשיתוף פעולה של מרכז מציל"ה והמכון למחקרי ביטחון לאומי, אשר עסק בהיבט אחד של מדיניות ההגירה של ישראל – התמודדותה עם כניסה מסיבית של אנשים, ללא תיעוד או אשרת כניסה, דרך גבול הדרום. כיום מצויים בארץ כמה עשרות אלפי אנשים כאלה, ורובם נמצאים תחת "הגנה קיבוצית", שאינה מאפשרת להחזירם לארצותיהם. במזכר זה מוצגת עמדת ארגוני זכויות אדם, הסבורים, כי חובתה המוסרית והמשפטית של המדינה היא לאפשר לכל מבקשי המקלט, בלי קשר למספרם, להיכנס למדינה, להתפרנס בכבוד, ולקבל שירותי בריאות וסיוע. מולם מוצגות עמדות אחרות ובהן מגוון שיקולים בנושא ההגירה ובנושא הכניסה מגבול הדרום.
המונופול הקיים כיום במדינת ישראל בנושא נישואין וגירושין, המותיר בידי הממסדים הדתיים את הסמכות הבלעדית בתחום זה ביחס לאזרחי המדינה, מוביל למגוון רחב של קשיים הלכתיים, חוקיים, מוסריים, חברתיים ותרבותיים. גם הניסיונות לתת מענה נקודתי לבעיות אלו, כדוגמת חקיקת “חוק ברית הזוגיות״ וההכרה במעמד “ידועים בציבור כנשואים״, לא הצליחו לפתור אותן באופן רחב, ואף החריפו את חלקן.
נייר עמדה זה של ד"ר בקר סוקר ומעריך באופן ביקורתי את העמדות השונות על תביעת ההכרה מההיבטים ההיסטוריים, פוליטיים, משפטיים ואסטרטגיים. ד"ר בקר פורש את היתרונות ואת החסרונות של עמדות המצדדים והמתנגדים לדרישת ההכרה, מעלה שאלות יסוד הכרוכות בענין וכן מציע עקרונות מנחים כדי לגשר על הפערים המקשים להתייחס באופן רציני ואפקטיבי לסוגיה.
למדינת ישראל אין לא מדיניות הגירה מוסדרת ולא מדיניות כלפי מהגרים. בהיעדר תשתית נורמטיבית ומבנית ובהיעדר חקיקת מסגרת מספקת, מדינת ישראל אינה ערוכה להתמודד עם האתגרים החרבתיים, הכלכליים, הביטחוניים והפוליטיים הנלווים למהגרים הבאים בשעריה.
בנייר עמדה זה מציעים המחברים, לראשונה בישראל, מתווה לחשיבה לעשייה, שיקדם גיבוש של מדיניות הגירה המגשימה את האינטרסים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בנייר עמדה זה מציעים המחברים, לראשונה בישראל, מתווה לחשיבה לעשייה, שיקדם גיבוש של מדיניות הגירה המגשימה את האינטרסים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הספר "שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר 1947 - החלטת החלוקה והמחלוקת סביבה" בוחן את החלטת החלוקה ועומד על הרקע לה, על עמדות הצדדים והמחלוקות הפנימיות ביניהם ועל הרלוונטיות של כל אלה למציאות העכשווית של מדינת ישראל.
הספר הוא ברובו פרי כינוס שערך מרכז מציל"ה למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית בנובמבר 2007, במלאות שישים שנה להחלטת החלוקה
הספר הוא ברובו פרי כינוס שערך מרכז מציל"ה למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית בנובמבר 2007, במלאות שישים שנה להחלטת החלוקה
מטרתו של הנייר להציג בציבור את החוק המסמל יותר מכל חוק אחר את יהודיותה של המדינה ואת הקשר בין יהודים בישראל ובתפוצות, ואת הצורה בה מתממשות בישראל המטרות של התנועה הציונית. הוא מבקש להתמודד עם טענות עקרוניות נגד החוק או עם טענות כי יש להגביל את תקופת חלותו של עקרון השבות. והוא קושר את הדיון בהוראות החוק ובהפעלת מדיניות העלייה יחד עם סוגיות היסוד של זהות המדינה והצדקתה.
חוברת זו נולדה מתוך התחושה שבשנים האחרונות גובר הבלבול סביב הוראת שאלות
היסוד של הציונות. הוויכוחים הפוליטיים הקשים שפילגו את החברה הישראלית במשך
שנים, הריבוי ההולך וגדל של ספרי לימוד והפולמוס בין ציונים לפוסט-ציונים, טשטשו
את ההבדלים בין עיקר לטפל והקשו על מורים העוסקים בהוראת הציונות.
היסוד של הציונות. הוויכוחים הפוליטיים הקשים שפילגו את החברה הישראלית במשך
שנים, הריבוי ההולך וגדל של ספרי לימוד והפולמוס בין ציונים לפוסט-ציונים, טשטשו
את ההבדלים בין עיקר לטפל והקשו על מורים העוסקים בהוראת הציונות.
